אשליות של "לפעמים"...
תדע לגעת בי בכל מקום, אם בנשמה ואם בגוף
ואף פעם זה לא יישמע לי, אפילו לא במעט... כחצוף.
תדע לטייל בין נפתולי מוחי ולהאיר באורך את נבכי נשמתי.
תדע להיכנס אל תוך לבבי ובעונג כה גדול, לטייל בין חדריו...
תדע לגעת, בדרך כה מופלאה, בקירותיו...
תדע לקלוט את פרטי הפרטים,
תיטע ותאיר בי תחושות ורגשות נהדרים
שלי, לא ממש לי מוכרים...
על כך, אני אודה לך - אהובי המדהים
ואודה גם לאל - שהביא לי אותך ממרחקים...
ושלמרות כל הספקות ואי האמונה,
יוכיח לי שהכל אפשרי... אם קיימת אהבה!
נכתב על ידי
AnAt61, אישה בת 62 מכפר סבא, בתאריך 21/10/2016
(סיפור זה נצפה 5,772 פעמים)