" 'שלא אעזוב' - היא ביקשה בתחנונים..
אך עכשיו היא נעלמה וכך גם השנים...
היא לא מצאה לה מנוח בעולמם של שודדים,
שעטופים באמת , אך רומסים ורוצחים...
היא נזרקה בחולשתה אל גופות לוהטים,
שניחמו עצמם בתאוות בשרים...
היא סלדה מעצמה ומטיפשים חכמים,
שלא רצו להודות ולא לפצות במילים-
רק מצאו לעצמם דרך להאשים אחרים..
אל המדבר היא יצאה בימים החמים,
לאבד את דרכה ולהתרחק מזרים..
האינסוף מחכה לה לחבק צערה-
שם אבירי הלב יתחרו על ליבה,
ומי שיצליח לזהות מלכותה - הוא אשר יהיה בעלה..."
נכתב על ידי
מעין דויד, גבר בן 48 מבת ים, בתאריך 17/09/2017
(סיפור זה נצפה 5,182 פעמים)