אהבתי לשוק ללכת,למצוא שרשרות זולות,וחפצים מפורקים, לשם יצירה כיד הדמיון.
"הסוחרים" רובם עולים מחבר העמים.את "הסחורה" הם אוספים בצידי הדרכים.חפצים משומשים שנמאסו לבעליהם .יוצאים השכם לפנות בוקר למצוא את מקומם במקום טוב באמצע,שזה אומר מקום מוצל .כל הכבודה הזאת מונחת על יריעת נילון או לחילופין שמיכה ישנה.,לעיני העוברים ושבים. למען כמה שקלים,שיתנו להם בסוף היום אולי ארוחה חמה.
יום אחד בגלל החלטה של העיריה ,הגיעו פקחים ומשטרה.אולי הועידו את השטח
לצרכים אחרים.אבל כואב על אותם אנשים.
דולי
נכתב על ידי
דליה, אישה בת 74 מאור עקיבא, בתאריך 03/02/2010
(סיפור זה נצפה 2,621 פעמים)