ים אדום
שמים מוריקים
כחולה אמא אדמה,
אהיה לך
המוזר בציירים
ומכחולי,
חמה שפוכה
וצער,
חיוך כסוף היום
לחתימה.

עץ כתום
בתי בטון סגולים
ותמיד,תמיד
תהיה שם
גם אישה  יפה,
זו שרק
הגדול באמנים
יכול היה לברוא
מצלע,לב שבור
ואדמה.

ומדי פעם
נקשיב
למנגינה ההיא
הבוקעת מן הסדקים
שבין עפר,מים ושמים,
שרוח הדורות
נושאת בתפילה  דקה,דקה
ונצייר שיר
מוזר כפליים
על עולם מוזר
מכדי לחיות בו
בלא למות לשוא
ולבוא באדמה
חומה,חומה
חומה.

נכתב על ידי שלומי, גבר בן 57 מצפת, בתאריך 11/09/2008
(סיפור זה נצפה 5,676 פעמים)

לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]