יש לי חלומות
בלי שאיש ירגיש,
שלא נודעו עיקבותם,
חלום עיקש של
איש,ושל אלף
לילה ועוד לילה
על אודות אותם
ימים,אשר על
שפת אותו אגם
של מטה ושל מעלה,
אדוות גלים רוחשת
פלא נם,איתו
אעור יום,יום
מוקדם בבוקר
עם שיר ומנגינה
אשר תמיד
לא די לה
איתם יודעת השמש
לשחק,גם הצבאים
ושירי הילדים,
אשר שכחתי שמם
אבל תמיד הם גאן
איתי,צמאים לגעת
במילים,אשר עושות
את העולם לבית חם
מבלי לדעת למה ומדוע
מת ליבו של האדם,
כספר ילדים קרוע
בדיוק בדף המספר
על חלומות.
נכתב על ידי
שלומי, גבר בן 57 מצפת, בתאריך 16/06/2009
(סיפור זה נצפה 5,902 פעמים)
