בס"ד
מעשה שהיה עם הרב הגאון רבי ישראל סלנט(סנגורם של עם ישראל) זצ"ל. שפעם אחת הזמינו אחד מתלמידיו האמידים לסעודת ליל שבת. השיב לו ר' ישראל שאין דרכו להסכים להתארח בשום מקום טרם ידע את סדרי בית מארחו והנהגותיו. החל התלמיד לפרט בפניו את הענינים האלה: "ביתי מתנהל לפי הידורי ההלכה, אמר התלמיד--המארח. את הבשר אני קונה אצל קצב פלוני, הידוע כירא וחרד. הבשר עצמו כמובן "חלק" בלי כל שאלות וסירכות, המבשלת במטבחי היא אשה כשרה וצנועה, אלמנת תלמיד חכם ובת טובים. מלבד זה, אשתי נכנסת ויוצאת ועינה פקוחה על כל דבר. בליל שבתות הנני עורך את הסעודה ברוב פאר והדר, בין מנה למנה אנו עוסקים בדברי תורה כדי שלא נחשב כאוכלים מזבחי מתים. במשך הסעודה יש לנו גם שיעור קבוע ב"שולחן ערוך". וכמו כן מזמרים זמירות שבת וכו', וכך אנו מאריכים בשולחן עד שעה מאוחרת בלילה".
אחרי שר' ישראל שמע את כל פרטי הליכותיו, הסכים לקבל את ההזמנה רק בתנאי שיקצרו את משך הסעודה בליל שבת בשעתיים. בלית ברירה קיבל תלמידו את התנאי הזה, ואכן באותו ליל שבת מיהר מאוד בשולחנו. אכלו מנה אחר מנה, ובטרם חלפה שעה, הוגשו כבר "מים אחרונים" לברכת המזון.
לפני ברכת המזון פנה בעל הבית אל ר' ישראל ואמר: "ילמדנו רבינו, איזה פגם מצא בהנהגת שולחני?" ר' ישראל לא השיב על שאלתו ובמקום זה ביקש להזמין את האלמנה המבשלת ואמר לה: "אנא סלחי לי, גברת, על אשר עייפתי אותך הערב ובגללי נאלצת למהר להגיש בלי שהות מנה אחר מנה, שלא כדרכך".
"כל הברכות יחולו על ראש הרבי--השיבה המבשלת--הלואי שכבודו יתארח בביתנו בכל ליל שבת. בעל הבית שלי רגיל להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת בלילה, ואני עיפה מעבודתי במשך כל היום עד שרגלי כושלות מרוב ליאות. והנה, הודות לרבי הזדרז הערב ואני כבר חופשית ללכת לביתי ולנוח".
אז פנה ר' ישראל לתלמידו ואמר: "בתשובה של האלמנה מסכנה זו, תמצא גם אתה תשובה לשאלתך ופתרון לתמהונך. אמנם הנהגתך נאה מאוד, אך במה דברים אמורים--רק אם אינה פוגעת באחרים".
(הסיפור מובא מספר "לקח טוב". וספר "המאורות הגדולים")
ממני עבדכם הנאמן מלאך בלבן.
נכתב על ידי
אהבה אמיתית בלבד, גבר בן 62 מלוד, בתאריך 07/12/2009
(סיפור זה נצפה 4,328 פעמים)