נפגשים הכרויות בחינם
 • חדש ! לוח מודעות לשותפים לטיולים בארץ ובחו"ל לפרטים לחצו כאן • תוקנה הבעיה עם המיילים לתמיכה - גלישה מהנה!
בוקר טוב !
29 מרץ | 08:43
אורח [ התחבר/י ]
99 מחוברים
0 בחדר השיחה 
64 גברים, 35 נשים
לכתיבת סיפור חדש
ראשי
שתף ב- FB
+1 Google
קוביית מידע
זכויות יוצרים
  • כל תוכן שיועלה על ידי הגולשים לאתר ההכרויות נפגשים הינו באחריות הגולש שהעלה אותו. למען הסר ספק, יש לכבד את כל הדינים החלים על זכויות יוצרים, לרבות ובפרט (אך לא רק) חוק זכויות היוצרים 1911 ולא לעשות שימוש בחומרים של יוצרים אחרים מבלי הסכמתם המפורשת.
  • מצאתם סיפור שאיננו מקורי, הוא מועתק, משוכפל ו/או שחלים עליו זכויות יוצרים ? אנא צרו איתנו קשר ונטפל בכך באופן מיידי !
סליחה!
מבקשת מעצמי סליחה,
על שחשבתי שאני לא מספיק טובה בשבילו, שחשבתי שאני לא מספיק טובה בשבילי, שרציתי להיות מישהי שהיא לא אני,
שנתתי לעצמי לפקפק באיכויות שלי, שראיתי אותן בעיניים האפורות של אחר ואיך שהן נצבעו בערפל, 
שאיפשרתי להאפיל עליהן, למתוח ביקורת, להתנשא.

אני מבקשת סליחה על ההלקאה העצמית והכאב, על שלא הקשבתי לבטן המדברת. סליחה שהאמנתי, סליחה שחשבתי שלהאמין זה לא בסדר, שזה תמים. סליחה שחשבתי שתמימות טעונה תיקון. סליחה שחשבתי שאני מקולקלת. ובעיקר, סליחה שנתתי לעצמי לאהוב עד עיוורון. שראיתי בהיר וחד, ובכל זאת הרכבתי משקפיים ורודים כדי לראות טוב יותר דרך עוצמת הכאב והאיבוד, אולי.
סליחה שחשבתי שוורוד אופטימי שמור לילדות. סליחה שחשבתי שאני צריכה לשכוח את הילדה שבי, שרצתה בסך הכל להאמין באגדות.
סליחה שהכאבתי לעצמי מדי, 
סליחה שעצרתי את הכאב וניסיתי להתגבר עליו מהר מדי, ואיך שהתעורר בי כעס שהרעיל בי כל חלקה טובה, סליחה שאני קצת שונאת אותך, אתה בטח יודע שזה רק מאהבה.

זמן סליחות, לעצמי בעיקר. לא יכולה לכאוב, להלקות עצמי עד בלי די. לילות של ירח מלא, למשל, הם הכי קשים שיש. באור כחול של ירח עצום, השֵדים שלי יוצאים לשוטט. תכף, אני מבטיחה לעצמי, אני חוזרת. עבר קצת זמן, זה מרגיש אחרת. נראה שיעבור עוד קצת זמן עד שאחזור באמת, עד שאהיה מסוגלת לגעת באחר, עד שאהיה מסוגלת לתת למישהו לגעת בי שוב בבטן. אבל אני אחזור, כי אני לא יכולה להכיל את הלבד לאורך זמן, זה לא הוגן כלפי.

בינתיים הגרון עוד מלא דמעות שחנקתי בתוכי עם זעקת כאב כבושה. לדמיין ידיים אחרות, לדמיין מבט אחר, לדמיין. קודם שאצליח לדמיין. אחר כך אני מבטיחה, הבטחה שקטה - אני חוזרת. עוד מעט. ממקום אחר.
מקום בועט.


 
נכתב על ידי יעל, אישה בת 55 מקרית גת, בתאריך 12/07/2020
(סיפור זה נצפה 1,764 פעמים)
לסיפור זה נכתבו 1 תגובות     [ להוספת תגובה ]
25/06/2023
סיפורים נוספים של יעל
24/05/2020
12/11/2015
26/10/2015
13/04/2015