ובחג הביכורים זה ,,
"עלמה"
אבוא אלייך ,,
כמו כול אחד משבעת המינים,,
בתוך סלסלה קטנה שעשויה מסנסנים,,של עץ התמר
אבוא ,,
כמו הרימון שעכשיו בשיא פריחתו האדומה,,
יהפוך לניצן ופרי מתוק אדום כדם ,, שיש בכול אדם
וצבעו אהבה ,,,
,אהבה אדומה,,
אבוא,,
כעלומת חיטה כעמיר רעננה שרק נקצרה,
אבוא ,,
ואת אלומה,,,
קראתי בשמך
עלמה "עלמה"
,נעלמה ,,
אבוא,,
רך כגפן,,,
שעליו הרכים דמוי כף יד ,,מלטפת,,
אבוא,,
כאחת מפירותיו הבשלים של עץ התאנה ,,
אבוא
כמו אז ,,
אדם וחווה ,
במערומי נפשי ,, אבוא
פרי עץ הדעת ,,
לדעת ,לגעת ,לדעת אותך,,
אבוא ,,
כגרגר השעורה אבוא,
אבוא?
אבוא,,
כתמר הנישא לגבהים,
זקוף ,תמיר ,,
ומתוק ,,מבטיח ,,
אבוא,,
אבוא,,
כול כולי בדמות עץ הזית,,
הבשל להפקת שמן זך למאכל ולמרפא,
אבוא , ובפי
ענף עץ זעיר,,
לבשר את השלום בפי,
ולבשרו לך ,,ולעולם
אבוא,
בכול הדריי,
לנוח לנוח ,,תוכלי
תחת צילו הרענן,,בכול משב רוח ולהישען על גיזעו העתיק היפה למראה
אבוא,,
עכשיו אתמול,,
וכבר מוקדם ,,
אבוא ,,
סל מלוא הטנא
"עלמה"
אבוא
,,

נכתב על ידי איציק, גבר בן 65 מצרופה, בתאריך 29/05/2020
(סיפור זה נצפה 2,450 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]