הייתי אוחזת אותו בידי
כשלחצתי היה מתנשף
משמיע קולות של שחרור
פפפפפפפפפפפפפ..........
ארוך ומלא הנאה
אם זה היה בבוקר
כשכוחי במותני
הייתה התחושה קלילה נעימה
אם בסוף יום ארוך
כשעייפתי ודיי
כל כובד משקלו............
אך לפני כמה ימים
בלי להתריע
בלי להריע
בלי הכנה מראש נדם
את קולו לא השמיע
משקלו לא אחוש
הלך לעולמו בלי לשוב
לא נותרה לי בררה
ודרכו אחרונה
אחרי 8 שנות שרות,
להביא אחר במקומו
.וכך בעצבות נפרדנו
וחדש התייצב לתפקיד
עוד לא עשינו הכרות
וטרם התרגלנו
והפפפפפפפפפפפפ......
שלו עדיין צורם באוזניי
אך במהרה נהפוך
ליחידה מלוכדת
מחוסר בררה ועובדות
כי ערמת הגהוץ לא מוותרת
מחייכת בפינה ממתינה לבאות.
שיר הלל למגהץ שהלך לעולמו

מיקה
נכתב על ידי
מיקה, אישה בת 58 מנהריה, בתאריך 07/10/2010
(סיפור זה נצפה 6,277 פעמים)