ואן גוך בציור, ג'ימס ג'ויס בפרוזה, בטהובן במוזיקה קלאסית, רילקה בשירה, מייכל אנג'לו בפיסול... יעקב ויוסי בגוזמאות שאין כמותן ועוד בועז, שהוא משונה קצת.
בצהרי יום שישי אחד נפגשו השלושה כמנהגם בפיצוציה של זרובבל ליכטינביסישנסקי, המכונה 'זרובי' וכדרכם שתו כל אחד בירה שונה. יעקב שתה גולדסטאר. יוסי שתה מכבי. ואילו בועז הפלצן שתה בירה גיניס, בירה פורטר כהה מאירלנד ועוד היה מוסיף לה ליקר של קפה. בגלל שהיה לקוח ותיק איזה מיליון שנה בפיצוציה, אז זרובי התאמץ שלא כמנהגו והיה מארגן לו את הצרוף הזה, לפחות ליום שישי הקדוש של התלת-פגישה.
איזה יום חם היום. מי היה מאמין שהייתה סופה לא מזמן. וואלה, שתיתי היום איזה חמש-שש בירות עוד לפני שהגעתי לכאן, אמר יעקב.
גולסטאר זה בכלל לא בירה. זה מין תה כזה. מים צבועים. אפילו הסבתא שלי לא נוגעת בזה, הצהיר יעקב.
גולדסטאר זה אחלה משקה, התנגד בועז, זה פשוט כמו מים. אי אפשר בלי זה. אחרת מתים...
אני שתיתי איזה תשע בירות בארוחת הבוקר, אמר יוסי. ישבתי עם חברים. אכלנו אולי שלוש שעות. כל מה שהיה בבית...
אתם חובבים - שותים בבקבוקים - גיחך בועז. לי יש מין חביות קטנות כאלה במחסן שמתחת לדירה שלי. אני שותה כל ארוחה איזו חצי חבית כמו כלום...
סתאם... אמר יעקב. מכיר את החביות האלה. משתמשים בהן אם נאבד האצבעון של התפירה. כל כך קטנות שאפילו עכברים לא משתכרים מהן. מה רע בבקבוקים?
אבל למה, לעזאזל, לא מערבבים את זה ביחד מראש, אמר פתאום בועז במין חצי-כעס ודיבר כאילו מעל ראשם של ידידיו.
את מה?
את הגיניס עם הליקר קפה, שיבוא ככה מוכן.
אל תדאג, אני אדבר על זה עם שר המשקים הלאומי, או שר הכלכלה, או מישהו. ידאגו לך. יוסי מבטיח.
פרעה לא הרג את שר המשקים?
לא זוכר...
אה... שכחתי לספר לכם, אמר יוסי. בבוקר התנגש בי איזה אידיוט במעבר חציה. כל האוטו שלו נמעך ולי לא קרה כלום.
כנראה סוסיתא, או פיאט...
מה אתה מדבר. פיאט זה לא מה שהיה פעם.
לי פעם אחת סמי טריילר סתם את היציאה מהחנייה. ירדתי... הזזתי אותו ויצאתי. אנשים לא האמינו.
יוסי ויעקב הביטו בבועז בהפתעה.
זה לא יכול להיות!
נשבע לכם... בחמותי החורגת!!!
הם צחקו.
אז תגיד, בועז, יא פלצן, עם הגיניס הזאת. מה השיא שלך בלשתות בקבוקים ברצף.. נגיד שהיית שותה בקבוקים כמו עכשיו... ולא את החביות הדמיוניות שלך בבית!
השיא שלי זה 17 בקבוקים רצוף, אמר בועז.
זה הכול, נדהם יעקב. אני פעם שתיתי 36 מכבי באיזו חתונה ואפילו לא ממש השתכרתי.
אתם חובבים אתם חובבים... אמר יוסי. השיא שלי זה כשהייתי צעיר, סתם נער טיפש עשרה... עשינו תחרות ושתיתי בפעם אחת רצוף 53 בקבוקי מכבי. או 54... לא זוכר בדיוק.
ולא לקחו אותך למיון???!!!
האמת שלקחו... אבל בדרך קפצתי מהאמבולנס כדי לשתות עוד כמה בקבוקים באיזו פיצוציה. אה... אבל בתקופה ההיא קראו לפיצוציה קיוסק!
כן... קיוסק... קיוסק... איזה ימים היו פעם. זוכרים את הגזוז ואת המסטיקים עם השטרות מכל העולם על העטיפה.
גזוז?! מסטיקים עם שטרות?
לא היה בכלל דבר כזה.
אצלנו בדימונה היה.
אה... פטה-מורגנה.
(בחורה יפה וצעירה חלפה לה ברחוב מולם)
איי... איי... איזה כוסית! נאנח יעקב. איך הפכנו חטיארים כאלה. עלובים. מקומטים. פג תוקף... פעם בלילה אחד הייתי מ... שלוש פרגיות כאלו...
אתה תמיד היית ביישן, גיחך יוסי. כשאני הייתי צעיר הייתי חוגג לילה שלם עם תריסר לפחות. אז קראנו להן חתיכות, או קציצות, או סתם חוש שילינג...
חוש מה?
נו, חושחש... יעני כוסיות.
אהה...
פה אני שם אתכם בכיס הקטן, אמר בועז בגאווה. פעם קיבלתי זימון לקורס חובשות בטעות במקום לקורס חובשים ועד שבשלישות הבינו איך טעו, בשלושה ימים ד... עשרים ושלוש חיילות צעירות.
עשרים ושלוש?! לא יכול להיות...
טוב, נו, אולי עשרים ואחת...
מאנייק...
השמש התחילה לשקוע. הם ישבו מהורהרים כשכל אחד אוחז בבקבוק הבירה שלו, שבו המפלס לא ירד מי יודע מה. השתיינים הדגולים. כובשי הנשים. הזללנים. החרמנים. המצליחנים. התותחים...
זרובי הביט בהם ונד בראשו. באיטיות עייפה ניגב עם סמרטוט את הדלפק.

נכתב על ידי trubadur, גבר בן 65 מחולון, בתאריך 05/02/2016
(סיפור זה נצפה 7,326 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]