כמו ציפור אל המורם נוסקת גבוה ומביטה
על נופים מהלבים ,שואטת בין הצוקים
נוגעת בעננים.ממריאה מעל ממשיכה
על גבם עולה ועולה מרגישה את החופש.
רוח נושבת מסביבה והיא ממשיכה לא עוצרת
הציפור והרוח יחדיו כאחד עולות ושוקעות
למעלה למטה .תחתם השדות צמרות העצים
נוף מרהיב ביופיו.היא לא חושבת מה היה למטה!
עכשיו באוויר הצלול מעל העננים היא במעופה .
קרני השמש ללא רחמים למרות יופיים פוגעות בה!
היא לא ידעה להשמר היא נשרפת נופלת
היא כבר לא מרגישה.היא לא בטירוף ולא בפזיזות
היא חיה את חייה בשלמות היא השלימה את מעופה!
הרוח ממשיכה ותמשיך לעד ........בטבע..........
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 17/03/2009
(סיפור זה נצפה 4,462 פעמים)
