כאיה לדור שני לנצולי השואה זו אני...
אני לוחמת ..אין לי שום כוונה לכתוב..
את הסיפור בשנית...אבל אצטט..את העיקר...
פנייתי ישירה ללא משחקים...ערכו של הזמן...
הוא עורקי...אני מעלה נושא...קלילות מזלזלת..
בשימושם במילים....מילה זו מילה לא יותר ...
הכוונה היא קובעת....ולכן...מקום כאן הוא נפלא..
לכל הדעות ובעיני...
אמירות פוגעות במבוגרים...בחלשים..בקלות יתר...
בחזקים השפעת מוסר קלוקל...יכול להיות ...
שיש מסננת לטוב ולרע לפי הבחירה..יתכן.שכן
אומר ישירות בשמי רק בשמי...לזכור את הניספים...לדורות
אבל בל נשכך יותר מכל לכבד להוקיר חיים ואלו שניצלו...
תודה ...לאל..כדי שאנו בניהם...נעביר לפי צוואתם את המסר..
מסר של בני האדם שאיבדו את הכל ...ונותרו בני אנוש..אמן.
אין דווקא בזמנינו אנשים בנשימה אחת מעבירים אהבה ושינאה
באותה הצלחת...איך..איך...לא אקבל ולא רוצה להבין...
שחוסר תקשורת או לא מתחבר.....במקום מילה לא תודה...
אני שונא....בקלות בלתי ניסבלת.......
מוקדש להורי ניצולי השואה..שהלכו לעולם כאן ...
ולזכר כל הניספים...בניהם משפחתי ..יהי זיכרם ברוך....נזכור...אמן

נכתב על ידי שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 21/04/2009
(סיפור זה נצפה 4,650 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]